פרשת וישלח תשע”ח

פרשת וישלח תשע”ח

כי ירא אנכי אותו פן יבוא והכני אם על בנים

ישנה קושיא עצומה על פסוק זה, וכי יעקב אבינו ירא את עשיו? היכן בטחונו בה’ יתברך?

אך אפשר לתרץ קושיא זו ע”פ דברי ספר “תפארת יהונתן” שכותב כך: “כי ירא אנכי אותו פן יבוא והכני אם על בנים ואתה אמרת היטב איטיב עמך” – נראה לפרש “היטיב איטיב” היינו בשני עולמות בעולם הזה ובעולם הבא. ואם כן אם יהרוג עשיו “אם על בנים” הפסיד יעקב עולם הבא כי סימן היה ליעקב אם ימותו זרעו בחייו שיפסיד עולם הבא. עד כאן דבריו.

וא”כ ע”פ זה מתורץ שיעקב אבינו לא פחד מעשיו, אלא פחד מכך שעשיו יכה אותו אם על בנים, והקב”ה הבטיחו ש”היטב אטיב עימך” – בעולם הזה ובעולם הבא. ואם ימותו בניו בחייו, אם כן לא תתקיים חלילה ההבטחה הזו. ועל כך היה ירא יעקב אבינו.

פן יבוא והכני אם על בנים

בספר “כתב סופר” על התורה מביא את דברי הרמב”ן, שכשאמר יעקב אבינו “והכני אם על בנים”, יש דקדוק במילים על  חששו שאם עשיו יבוא להכות אותו, אזי זה יהיה בחרב – דהיינו בגופו.

אבל אם יבוא להכותו על ידי שאותו רשע ינסה לקרב אותו אליו, דהיינו שעשיו ירצה להתחבר אליו ואל בניו ונשותיו, אזי החשש הוא גדול מאד, מכיוון שהנשים והבנים יוכלו בקלות להתפתות וללכת בדרכיו המקולקלים של עשיו, וזוהי המכה הגדולה ביותר שיוכל להכות “אם על בנים”.

וילן שם בלילה ההוא

בספר תולדות יצחק על פרשתינו שואל מספר שאלות. אחת מהשאלות (שהוא מכנה אותן בתור ספיקות) היא מדוע לא בא הקב”ה לעשיו בחלום הלילה להזהירו לא לפגוע ביעקב אבינו, כפי שעשה הקב”ה אם אבימלך ועם לבן?

ומתרץ הרב תרוץ מעורר מחשבה עמוקה על עצמנו:

מעשה האבות סימן הם לבנים, וכל מה שמתרחש לנו התרחש כבר לאבותינו, וכל ענייני אברהם אבינו היו סימן לגלות מצרים, וענייני יצחק אבינו היו סימן לגלות בבל, וענייני יעקב אבינו סימן הם לגלות אדום שאנחנו עדיין נמצאים בה. ואומר הרב תולדות יצחק שהקב”ה ברא מי שמקטרג על עם ישראל כדי שתמיד יחזרו עם ישראל למוטב, שע”י שהמקטרג מדבר בהם סרה, חוזרים הם בתשובה לקב”ה.

ועל כן, הקב”ה לא התגלה לעשיו בחלום להזהירו לא לפגוע ביעקב, כדי שיעקב שענייניו הם כנגד גלות אדום – שהיא עשיו, ישוב בתשובה לפני ה’ ויתפלל אליו. וכעת נחשוב שאם כך ביעקב אבינו בחיר האבות, מה נאמר אנחנו על עצמנו.

ורווח תשימו בין עדר ובין עדר

רבנו בחיי על הפרשה מביא את המדרש שאומר שיעקב אבינו שם רווח בין העדרים והתפלל לפני ה’ כך: “אמר יעקב לפני הקב”ה, רבונו של עולם אם יבואו צרות על ישראל אל תביא להם זו אחר זו אלא הרווח להם מצרותיהן”.

ומבאר הרב כי הדבר בא לרמוז שהמיסים והארנוניות שיגבו בני עשיו, והצרות שיביאו על ישראל בגלותם, ביקש עליהם יעקב אבינו שיהיו ברווח ובהפרש בין זו לזו.