לכל אחד יש יתרונות

לכל אחד יש יתרונות

משל:

מלך אחד, שהיה עריץ ואכזר, ותמיד חשב שהוא הכי טוב ומטיב לכולם, החליט שמן הראוי לפרסם את תמונתו בכל רחבי המדינה, כדי שכולם יזכרו כי זהו מלכם הנערץ והאהוב. רק היתה בעיה: המלך הזה היה בעל מומים רבים – רואה רק בעין אחת, גופו ופניו מלאים צלקות וקמטים מפגעי המלחמות שעברו עליו, ובנוסף לכל הצרות – גם נמוך מאוד היה.

ואם כן מה יעשה? כיצד יפרסמו תמונה כזו, שתגרום לו לבושה ולבזיון?! אך החלטתו הייתה נחרצת – חפץ הוא לפרסם את דמותו בכל רחבי המדינה!

מיד הוציאו משרתי המלך כרוז: כל הציירים שמוכנים לבוא לצייר את המלך יגיעו לציירו, ומי שציורו ימצא חן בעיני המלך – יקבל שכר גדול.

הגיעו לארמון שלושה ציירים. הצייר הראשון לקח את מכחולו וצייר את המלך כמו שהוא באמת – עם הצלקות והמומים. כעס עליו המלך: “מה עשית? כיצד אינך מתבייש לציירני כך? הלוא כולם ילעגו לי?!”, ומיד ציוה לערוף את ראשו.

הצייר השני, שראה מה קרה לחברו, הבין שעליו לנהוג אחרת, וצייר את המלך בפנים חלקות ונעימות, בלי מומים כלל – עם שתי עיניים רואות, כשהוא גבוה ונאה. והנה, גם עליו כעס המלך: “טיפש! וכי כך אני נראה?! הלא זה אדם אחר לחלוטין!”, וגם לזה ציוה לערוף את ראשו.

הצייר השלישי המסכן, לא ידע מה לעשות. אך לאחר מחשבה, אמר למלך: “מלכי הרם, הציור שאני אצייר אותך יתאים בדיוק למה שרציתה ותהיה מרוצה ממנו מאד. רק בקשה אחת יש אליך אדוני המלך: לשבוע הבא, בעת שאסיים את הציור, צווה שיכינו סעודה גדולה לכבוד המאורע, ואליו תזמין את כל השרים והנכבדים בממלכה, ובאמצע הסעודה אני אביא את הציור, כך שכולם יתפעלו וישמחו”.

הסכים לכך המלך.

שבוע לאחר מכן, התקיימה הסעודה. באמצע הסעודה ציווה המלך על הצייר להביא את הציור. וכך כשהציור מכוסה במפה לבנה, הוכנס למרכז האולם.

כולם היו במתח, והמלך היה דרוך ומתוח יותר מכולם. והנה אך הסיר הצייר את המפה, חייך המלך חיוך רחב של שביעות רצון, והיה מאושר ושמח מאוד.

ומה באמת צייר הצייר?

הוא צייר את המלך כגיבור מלחמה, הרוכב על סוס, ודורך את קשתו לירות חץ. פניו הביעו ריכוז והתמקדות במטרה, כשעינו האחת סגורה, ופניו מקומטים. גם נמיכות קומתו לא ניכרה כלל.

כך השכיל הצייר להפוך את מומיו של המלך ליתרונות.

והנמשל:

כל דבר אפשר לפרש אותו על פי ראיית האדם. גם מי שהוא בעל מום, אפשר למצוא בו נקודות טובות ולהסתכל עליו בעין טובה. כל שכן אם האדם באמת טוב, וראית שעשה משהו שלא מוצא חן בעיניך, שבוודאי יש לדונו לכף זכות.

נקודה למחשבה.