שפן אחד נכנס לבית מרקחת ושואל אל הרוקח: “יש לך עוגת גזר?”. הרוקח עונה בסבלנות: “מצטער אדוני. אנחנו לא מאפייה ולא מוכרים עוגות”. אומר השפן “תודה”, והולך.
למחרת חוזר השפן ושואל שוב: “יש לך עוגת גזר?”. הרוקח אומר לו: “אדוני, כבר אמרתי לך אתמול שאין לנו עוגות ואין לנו עוגת גזר!”. אומר השפן “תודה” והולך.
למחרת חוזר הסיפור על עצמו. הפעם רותח הרוקח מזעם וצועק: “אדוני! תפסיק לבלבל את המוח. אין לנו עוגת גזר!!”. אומר השפן “תודה והולך”.
אשתו של הרוקח פנתה אליו ואמרה לו: “אולי פשוט נכין לו עוגת גזר וזהו?”, והרוקח חושב מעט ומסכים.
למחרת, כשנכנס השפן לבית המרקחת, מחייך הרוקח בציפייה לשאלתו של השפן, שלא מאכזב ושואל: “יש לך עוגת גזר?”. אומר הרוקח בחיוך אדיר: “כן. בבקשה!”.
אומר לו השפן: “נכון שזה מגעיל?…” ו… הולך.
