חשב העבד שיצליח לאכול את הדג ובכך יחסוך מעצמו תשלום וכאב. אך כשהתחיל לאכול הבין שהדג אכן מסריח ואיננו ראוי

המנהל הגאה הציג את פרי הפיתוח עליו עמלו טובי אנשיו במשך למעלה מ-5 שנים. והראה לכולם את מגוון האפשרויות הניתנות

אבל הרופא הרשע, לא הסתפק בעיוורון שגרם לאיש. הוא גם שם לו רטייה על אזניו עם חומרים שהפכו אותו לחרש

אחד פתח גמ"ח לכלי עבודה. יום אחד הגיע אליו מישהו וביקש מסור חשמלי. "זה במחסן" ענה לו בעל הגמ"ח, "לך

מפני מה לא הכריז הקדוש ברוך הוא בכללות: "כל מי שלא אכל בשר נבילות וטריפות שקצים ורמשים יבא וייטול שכרו"?

בכל פעם שהיה נרדף מבני אדם או מחיות רעות, היו קרניו מסתבכות בענפים ובסבך העצים, והיה ניצל בנס.

עצוב ומדוכדך ממה שיגידו חבריו ומנהל העבודה, הגיע האיש לקבל את משכורתו. הוא פנה אל מנהלו ושח לו את אשר

יהודי אמיד שלח את בניו למרחקים ונתן לכל אחד די מחסורו. אחד הילדים לא התנהג כראוי והתגרה באחיו עד שנטל

מלך אחד, שהיה עריץ ואכזר, ותמיד חשב שהוא הכי טוב ומטיב לכולם, החליט שמן הראוי לפרסם את תמונתו בכל רחבי

בערב שבת, שעה לפני הדלקת הנרות, התעוררה בביתו של ר' חיים החייט, שהיה שכנו של הגאון מווילנא זצ"ל, שאלה על

נהג אחד פגע במכוניתו בהולך רגל, והועמד למשפט...

בכל יום הסוהרים הורידו להם אוכל לבור. אותו גולם, שהיה גם 'בטלן' גדול, לא הסתדר בכלל ואפילו לא מצא את

סיפרה אשתו לשכנתה על האוצר שנפל בחלקו של בעלה, הלכה השכנה ואמרה לבעלה: "שכננו ראה את המלך מגיע לחציין של

מִנְהָג הָיָה בִּמְדִינָה אַחַת גְּדוֹלָה, שֶׁכָּל שָׁנָה הָיוּ מַמְלִיכִים עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ שֶׁאֵינוֹ מִבְּנֵי הַמְּדִינָה, וְהָיוּ יוֹצְאִים לַמִּדְבָּר רָחוֹק מִן הַמְּדִינָה,

נהג אחד פגע במכוניתו בהולך רגל, והועמד למשפט...

אדם אחד שביתו היה ליד הים, שתה והשתכר לגמרי עד אובדן שפיותו, ולא ידע בין ימינו לשמאלו מרוב שכרותו. חזר