אדם אחד שביתו היה ליד הים, שתה והשתכר לגמרי עד אובדן שפיותו, ולא ידע בין ימינו לשמאלו מרוב שכרותו. חזר

אחד פתח גמ"ח לכלי עבודה. יום אחד הגיע אליו מישהו וביקש מסור חשמלי. "זה במחסן" ענה לו בעל הגמ"ח, "לך

שמח האורח וסעד את ליבו בכל טוב, ומארחו (=הנוכל) ביקשו לקחת מכל טוב, התפלא האורח על הכנסת אורחים של תושבי

נהג אחד פגע במכוניתו בהולך רגל, והועמד למשפט...

יהודי אמיד שלח את בניו למרחקים ונתן לכל אחד די מחסורו. אחד הילדים לא התנהג כראוי והתגרה באחיו עד שנטל

בערב שבת, שעה לפני הדלקת הנרות, התעוררה בביתו של ר' חיים החייט, שהיה שכנו של הגאון מווילנא זצ"ל, שאלה על

בכל פעם שהיה נרדף מבני אדם או מחיות רעות, היו קרניו מסתבכות בענפים ובסבך העצים, והיה ניצל בנס.

הוא דפק על הדלת. מיד פתחו לו שני שומרים חמושים שערכו עליו חיפוש מכף רגל ועד ראש, בעוד שושנה נושכת

עצוב ומדוכדך ממה שיגידו חבריו ומנהל העבודה, הגיע האיש לקבל את משכורתו. הוא פנה אל מנהלו ושח לו את אשר

חשב העבד שיצליח לאכול את הדג ובכך יחסוך מעצמו תשלום וכאב. אך כשהתחיל לאכול הבין שהדג אכן מסריח ואיננו ראוי

נהג אחד פגע במכוניתו בהולך רגל, והועמד למשפט...

מִנְהָג הָיָה בִּמְדִינָה אַחַת גְּדוֹלָה, שֶׁכָּל שָׁנָה הָיוּ מַמְלִיכִים עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ שֶׁאֵינוֹ מִבְּנֵי הַמְּדִינָה, וְהָיוּ יוֹצְאִים לַמִּדְבָּר רָחוֹק מִן הַמְּדִינָה,

אבל הרופא הרשע, לא הסתפק בעיוורון שגרם לאיש. הוא גם שם לו רטייה על אזניו עם חומרים שהפכו אותו לחרש

בכל פעם שהיה נרדף מבני אדם או מחיות רעות, היו קרניו מסתבכות בענפים ובסבך העצים, והיה ניצל בנס.

עצוב ומדוכדך ממה שיגידו חבריו ומנהל העבודה, הגיע האיש לקבל את משכורתו. הוא פנה אל מנהלו ושח לו את אשר

בכל יום הסוהרים הורידו להם אוכל לבור. אותו גולם, שהיה גם 'בטלן' גדול, לא הסתדר בכלל ואפילו לא מצא את