למה לא עצרת ב-180 קמ”ש?

משל:

נהג אחד פגע במכוניתו בהולך רגל, והועמד למשפט.

השופט הקריא את האשמה: לא עצר במעבר חצייה, וכתוצאה מכך נפגע הולך רגל. האם יש לך טענה להגנתך? שאל השופט.

“אכן כן”, מיהר הנהג להגן על עצמו, יש לי טענה מוצדקת לחלוטין: כבוד השופט, לא יכולתי לעצור את המכונית! היא נסעה במהירות של 180 קמ”ש, הלוא תודה שגם אתה לא היית יכול לעצור במהירות כזו!”…

בתום המשפט, השופט גזר על הנאשם במקום שנתיים מאסר, חמש שנות מאסר ושלילת רשיון לצמיתות.

הזדעק הנאשם ואמר: “כבוד השופט, מדוע? מדוע אתה גוזר ומכפיל את עונשי? הרי לא יכולתי לעצור ב- 180 קמ”ש?”.

למה לא עצרת ב180 קמש2ענה לו השופט: “כסיל, היה עליך לנהוג במשנה זהירות לפי שהגעת ל- 180 קמ”ש, ולא לדהור בלי הבחנה עד הגעה למהירות כזו. אם היית דואג לנהוג ע”פ הכללים בתחילת דרכך, לא היית נכשל בהם בסוף”.

ונמשל:

והנמשל: בורא עולם ציוה אותנו במערכת מצוות מוגדרת, וכדי שנוכל לעמוד בכך, קבלנו הנחיות מפורשות איך להתנהג על פי אורח חיים של התורה. הנחיות אלו נועדו לגדור אותנו מפני מצב של היסחפות והתלקחות יצרים. אם אדם אינו מציית להוראות, ולאחר מכן טוען שלא יכל לבלום את עצמו, הרי טענתו לא יותר מוצדקת מאותו נהג שלא יכל לבלום את מכוניתו הדוהרת…